בעולם העבודה המודרני, מצופה מהעובדים לעמוד בסטנדרטים גבוהים של ביצוע, עמידה ביעדים ולעיתים גם תחרותיות גבוהה. יש מקומות עבודה שמוגדרים כקשוחים עם דרישות ברורות – אך, לפי עו"ד מימון פאר, עו"ד דיני עבודה, יש קו דק בין סביבה תובענית לגיטימית לבין התעמרות בעבודה.
במאמר זה ננסה להבחין בין דרישות לגיטימיות לבין התנהלות פוגענית, להבין מהם הסימנים לכך שעובד חווה התעמרות בעבודה, אילו כלים עומדים לרשותו ומה מוטל על המעסיקים כדי לשמור על סביבת עבודה מכבדת.
מהי "סביבת עבודה קשוחה" לגיטימית?
סביבת עבודה קשוחה אשר מתנהלת בצורה לגיטימית מאופיינת בדרישות מקצועיות גבוהות, ציפיות לביצועים מצוינים, עמידה בלוחות זמנים צפופים, ולעיתים גם בתחרות פנימית בריאה.
המאפיינים הללו עשויים לכלול:
- דרישות ביצועים גבוהות – קביעת יעדים מאתגרים וציפייה לעמידה בהם.
- משוב ישיר ובונה – ביקורת על תפקוד שמטרתה לשפר את ביצועי העובד.
- ניהול תובעני – מנהלים המצפים לעבודה מאומצת, זמינות גבוהה וחתירה למצוינות.
- לחץ לגיטימי – לחץ הנובע מעמידה ביעדים עסקיים, לוחות זמנים, ותחרות בשוק.
- תחרות בריאה – תחרות בין עובדים המבוססת על ביצועים והישגים, ולא על יצירת אווירה עוינת.
- הגדרת גבולות ברורים – כללים ונהלים ברורים, גם אם מחמירים, שנאכפים באופן עקבי והוגן כלפי כולם.
בסביבה כזו, על אף הקושי והלחץ, העובדים חשים שהדרישות הגבוהות נובעות ממניעים מקצועיים ועסקיים בלבד. העובדים מקבלים הזדמנות לשפר את תפקודם, ללמוד ולהתפתח והביקורת המופנית כלפיהם היא עניינית ולא אישית.
מתי הקשיחות הופכת להתעמרות בעבודה?
לפי עו"ד מימון פאר, הגבול נחצה כאשר הקשיחות הופכת למכוונת, אישית, מזיקה וחוזרת על עצמה במטרה לפגוע בעובד, לבודד אותו, להשפיל אותו או לגרום לו להתפטר. בניגוד לקשיחות לגיטימית שמטרתה להניע לביצועים, התעמרות במקום העבודה היא כוחנית ומטרתה לפגוע.
על פי פסיקת בתי הדין ופרשנות החוק, אלה הם המאפיינים העיקריים בתביעות התעמרות בעבודה:
- פגיעה שיטתית וחוזרת – התעמרות אינה אירוע חד פעמי של התפרצות זעם או ויכוח. זוהי התנהגות שחוזרת על עצמה לאורך זמן (מספר פעמים בשבוע או בחודש), באופן שיטתי.
- מכוונת ואישית – ההתנהגות מכוונת כלפי עובד ספציפי או קבוצת עובדים והיא נובעת ממניעים אישיים ולא מקצועיים. המטרה היא לפגוע באדם ולא בביצועיו.
- פוגענית ומשפילה – ההתנהגות כוללת השפלות, הקטנות, לגלוג, צעקות, איומים, הטלת דופי בלתי מוצדקת או הערות מבזות בפומבי או ביחידות.
- בידוד ונידוי חברתי – מניעת מידע חיוני, התעלמות מהעובד, נידויו מפעילויות חברתיות או מקצועיות, הפצת שמועות זדוניות עליו.
- פגיעה מקצועית – הטלת משימות בלתי אפשריות לביצוע, ריקון תפקיד מתוכן, אי-מתן אמצעים לעבודה, ביטול סמכויות ללא סיבה, העברת מידע שגוי בכוונה או אי-מתן משוב בכלל.
- התעלמות שיטתית מצרכים בסיסיים – מניעת חופשות, ימי מחלה, או זכויות בסיסיות אחרות באופן שיטתי וללא הצדקה.
חשוב לציין שאירוע בודד, גם אם מביך או קשה, אינו בהכרח מוגדר כהתעמרות בעבודה. המפתח הוא דפוס חוזר של התנהגות פוגענית – ישנם מנהלים תובעניים אך הוגנים, המבקרים באופן ענייני ומצפים למצוינות, אך אינם מנסים לפגוע באופן אישי.
אם אתם חשים שאתם קורבן להתעמרות בעבודה, מומלץ לתעד בפירוט כל אירוע של התעמרות (תאריך, שעה, תיאור מדויק של האירוע, נוכחים וכדומה), לפנות באופן רשמי למנהל הישיר (אם הוא אינו המתעמר) או למחלקת משאבי אנוש ולקבל ייעוץ משפטי נקודתי מעורך דין המתמחה בדיני עבודה, כדי להבין את האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותכם.
לסיכום, הגבול בין קשיחות להתעמרות הוא לעיתים דק – אך המשמעות שלו עבור העובד עשויה להיות הרסנית. אין כל פסול בדרישות מקצועיות או עבודה תחת לחץ – אך, כאשר היחס לעובד הופך אישי, משפיל, מתמשך ובלתי נסבל – ייתכן שמדובר בהתעמרות לכל דבר ועניין.
התעמרות אינה "קשיחות טבעית" ואינה גזירת גורל – אלא תופעה שיש להוקיע, למנוע ולמגר. חשוב לשים לב לסימנים, לתעד, ולפעול – ובמקביל, לעודד שיח פתוח והוגן בארגון.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד מימון פאר – עורך דין דיני עבודה בצפון אשר מעניק ייצוג משפטי לעובדים או ייצוג משפטי למעסיקים בשלל סוגיות הקשורות ליחסים בין עובד-מעביד. אם אתם מחפשים עורך דין דיני עבודה בחיפה, עורך דין דיני עבודה בקרית טבעון או עורך דין דיני עבודה בקרית חיים – המשרד הוא הכתובת!